הכרעת דין בתיק תת"ע 2526-02-13

הנאשם זכאי מחמת הספק

1.         הנאשם עומד לדין בגין עבירה של שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה - עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

2.         הנאשם כפר בכתב האישום, וטען בישיבת ההקראה: "אני לא דיברתי בטלפון הוא היה מונח על הכיסא לידי. הרחוב הוא חד סטרי השוטרת לא יכולה לראות אותי מדובר ברכב מסחרי חסום" - לפיכך התיק נקבע לשמיעת הוכחות.

3.         מטעם התביעה העידה השוטרת, רס"ל שירה מוזיקיוב, אשר ערכה את הדו"ח (ת/1). בהתאם לדו"ח השוטרת נסעה על רחוב ארלוזרוב בהרצליה, ממערב למזרח, כאשר הבחינה ברכבו של הנאשם פונה ימינה מרחוב דרך ירושלים לרחוב ארלוזרוב ונוסע ממזרח למערב, כאשר הנהג היה לבדו ואחז בטלפון נייד צמוד לאוזן ימין. השוטרת ציינה ששמרה על קשר עין רצוף עם הנהג שפנה לרחוב קהילת ציון. נסעה במקביל לרכבו והבחינה בנהג אוחז במכשיר צמוד לאוזן ימין. עצרה את הרכב בקהילת ציון 33. לציין כי כאשר עצרה אותו הבחינה במכשיר טלפון נייד מונח על ברכיו. מזג אוויר נאה, ראות טובה, חלון הנהג שקוף.

            דברי הנאשם, כפי שנרשמו מפיו ע"י השוטרת בדו"ח : "לא דיברתי בפלאפון".

4.         בחקירתה הנגדית של השוטרת טען הנאשם כי רכבו המסחרי חסום בוילונות, והציג בתוך כך תמונה ממכשיר הטלפון הנייד שלו, והשוטרת השיבה כי אכן ישנן וילונות בחלונות האחוריים של הרכב אולם החלון הקדמי שקוף וכך גם חלון הנהג השמאלי.

            השוטרת עמדה על כך שנסעה במקביל לנהג וראתה אותו דרך חלון הנהג שלו, וגם שפנתה לרחוב קהילת ציון התחילה שוב בנסיעה במקביל לנהג "ועדיין הבחנתי בו אוחז במכשיר טלפון נייד בצמוד לאזון ימין" - ע' 2.

            בהמשך, לאור תצלום, שהציג הנאשם במהלך חקירתה הנגדית של השוטרת, צילום ממכשיר הטלפון הנייד, ובו נראית הניידת העירונית  (מזדה כסופה),  אישרה העדה כי היה עימה אדם נוסף ברכב, פקחן עירוני. העדה דחתה את גרסת הנאשם לפיה ביקש, בעת האירוע,  את פרטיו של הפקחן והשוטרת והפקחן סרבו לתת לו. הנאשם ציין כי בנקודה זו התקשר 100 לקבלת הפרטים ומסרו לו שעליו להגיש תלונה, דבר שלא עשה מפאת היותו בעיצומה של עבודתו.

5.         לשמע הדברים, ובשים לב שבדו"ח (ת/1) לא מצוין ברשימת העדים שמו של הפקחן העירוני ופרטיו, ולאור ההתפתחות בגרסת העדה, שלמעשה ישבה לצד הפקחן שנהג בניידת - "אני לא בטוחה ב-100%" - (ראו ע' 2, ש' 7-9, ש' 30-31, ע' 3, ש' 11-19), שאל בית המשפט את העדה, האם הפקח העירוני ראה את העבירה, והעדה השיבה: "ככל הנראה הפקח העירוני לא ראה את העבירה, סביר להניח שאם הוא היה רואה את העבירה הייתי מצרפת מזכר לדו"ח הזה" - ע' 3, ש' 21-23.

6.         הנאשם העיד להגנתו, ציין כי היה בדרך ללקוח שגר בקהילת ציון. נסע על גבי רחוב ארלוזרוב למערב והבחין ברכב ש "נדבק אלי בשיא המהירות לרכב שלי מאחור וכן כרזו  לי לעצור בצד" - ע' 3, ש' 31. הנאשם פנה לרחוב קהילת ציון ועצר את רכבו בתחילת הרחוב. השוטרת ניגשה אליו וביקשה רשיונותיו, אמר לה שלא דיבר בטלפון והראה לשוטרת את הטלפון הקבוע המצוי ברכבו. הנאשם שאל את הפקחן אם ראה את המתרחש - "הוא שתק והלך לאוטו" - ע' 4, ש' 6.

בהמשך, ביקש הנאשם את פרטיו של הפקחן וסרבו לתת לו, "הם צחקקו ודברתי עם מוקד 100 ובזה זה נגמר". (לציין, כי התרשמתי שדברים אלה נאמרו, תוך כדי חנק שניכר בגרונו של הנאשם, בעת עדותו בפני). הנאשם הכחיש כי החזיק טלפון בידו.

            בחקירתו הנגדית הטיחה בו התובעת שלא הביא אסמכתא לכך שבניידת העירונית יש מערכת כריזה, הנאשם התעקש שברחוב ארלוזרוב הניידת נסעה אחריו, התובעת הטיחה בנאשם את הסתירה בדבריו לגבי יום האירוע, בעוד הנאשם טען כי מדובר בשישי או שבת, ימי המשמרת שלו, והדו"ח ניתן ביום רביעי, כנ"ל לגבי מיקום הטלפון עת נעצר ע"י השוטרת (ברכיו, כיסא שלידו או בקונסולה של ההילוכים).

דיון והכרעה

7.         בפני גרסה מול גרסה. לאחר שבחנתי הראיות בתיק זה, התעורר בליבי ספק באשר לאשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

8.         אכן, בדברי הנאשם ישנן סתירות, באשר ליום האירוע (על כך טוען הנאשם בסיכומיו כי טעה) ולדבריו בישיבת ההקראה שהטלפון הנייד היה על הכיסא שלידו ואילו בחקירתו הנגדית טען כי הטלפון היה בקונסולה של ההילוכים.

            יחד עם זאת, הדו"ח של השוטרת שלא היה מלווה בסקיצה, לא היה ברור דיו.

השוטרת ציינה כי נסעה במקביל לנאשם ברחוב ארלזרוב (ע' 2, ש' 1-3), דברים שלא נרשמו בדו"ח, דהיינו שבקטע זה נסעה במקביל לנאשם, בשים לב שהשוטרת אינה זוכרת את האירוע ונסמכת על האמור בדו"ח, שכן לא זכרה מי נהג בניידת, ורק שהנאשם הציג לה תמונה של הניידת העירונית סברה שהפקחן נהג. בדו"ח רשום כי רק לגבי הקטע בו נסעה הניידת ברחוב קהילת ציון נסעה השוטרת במקביל לנאשם (דהיינו בפאזה השניה של האירוע). נקודה זו חשובה לאור גרסת הנאשם שהניידת נסעה מאחוריו, היות ורחוב ארלזרוב הינו חד סטרי, והתמונה שהציג בבית המשפט שחלקו האחורי של רכבו חסום בוילונות (כפי שגם טען בישיבת ההקראה).

9.         מעבר לכך, השוטרת לא ציינה מה היה מיקומה ברחוב ארלזרוב ("לא מצוין המיקום שלי, היום אני לא זוכרת אותו. רחוב ארלוזרוב בקטע הזה היה חלק בבנייה וחלק בתים פנימה ולכן קשה לראות את מספרי הבתים..." - ע' 2, ש' 16-17). עסקינן בנתון קריטי בכל תיאור עבירת תנועה.

10.        ולבסוף, העובדה כי היה פקחן, שנהג בניידת בכל האירוע, ועסקינן בניידת עירונית מסוג מזדה כסופה של עיריית הרצליה. הנאשם, כך התרשמתי, עמד על כך לקבל את פרטי הפקחן, הוא סיפר בבית המשפט כיצד פנה בעניין גם למוקד 100, ובספרו כך, התרשמתי בחנק שניכר בגרונו.